אחרי שילדתי את הבכורה שלי בלידה טבעית עם דולה מדהימה, היה לי ברור שגם את הלידה הבאה אלד כך עם אותה הדולה.
רק אמרתי לעצמי שאנסה למשוך קצת בבית את הצירים שלא אצטרך להתייבש בבית החולים.
הגעתי לשבוע 39+6 שעד אותו היום אימנתי והתאמנתי כרגיל,
אספתי את הילדה מהגן והרגשתי משהו מוזר.
נכנסתי לשירותים שבגן וראיתי על התחתונים הפרשה וישר ידעתי שזה הפקק הרירי. התקשרתי לדולה שלי והיא אכן אישרה את הדבר ואמרה לי שיכול לקחת כמה ימים עד שתתפתח לידה או כמה שעות אם מדובר בלידה חוזרת.
כבר בדרכי הביתה התחלתי להרגיש כאבי בטן כמו כאבי מחזור אך המשכתי בענייני כרגיל.
ב-23:00 בלילה הכאבים התעצמו, עדכנתי את הדולה ואמרתי שאהיה בקשר.
ניסיתי להיכנס למיטה אך כשהצירים הגיעו כאב לי כל כך ולא יכולתי להמשיך לשכב. עברתי לסלון והתחלתי לעשות את התרגילים בעמידת שש ועל הפיזיו, תרגילי הכנה ללידה וכן התרכזתי בנשימות במיוחד בזמן הצירים ובמנח נעים בין לבין.
ב-05:00 לפנות בוקר הכאבים התעצמו אף יותר והצירים נעשו תכופים יותר, אני תזמנתי את הצירים באפליקציה. התקשרתי לחמתי שתגיע ועדכנתי את הדולה.
אחרי מקלחת ועוד סידור קל בבית יצאנו לבית החולים ומזל,
כי עוד קצת ולא הייתי מספיקה.
הגעתי למיון והוא היה ריק לשמחתי וקיבלו אותי יחסית מהר לבדיקה כשהאחות רצתה לעשות לי מוניטור ,זזתי באי נוחות ואמרתי לה שכואב לי הטוסיק.
היא הסתכלה עלי ואמרה לי בואי נבדוק ואז שוב הסתכלה אלי במבט מופתע ואמרה בקול: “יש לה פתיחה לשוליים” שהפירוש של זה אומר פתיחה כמעט מלאה בין 9 ל-10.
מפה כבר הכל רץ מהר. מאוד מהר, העבירו אותי לחדר לידה.
מבלי שהספקתי להחליף בגדים, הגיעה עוד מיילדת שאמרה לי מתי שאת מוכנה תתחילי ללחוץ.
מרגש, משמח אבל בעיקר הייתי בזמן הזה שרויה בהלם שלקח לי זמן עד שהבנתי שאני צריכה להתאפס, להתרכז בתוכנית לידה שלי וללחוץ נכון.
שעה מהרגע שנכנסתי לחדר הלידה יצאה גלי הקטנה והמתוקה.
הגעתי ב-06:30 לבית החולים וילדתי ב-08:20.
לידה מהירה, מעצימה וטובה.
תודות לבן זוגי המדהים שתמך כל הזמן, לדולה ולצוות הנעים וכמובן גם לי!
בטוחה ויודעת שהתרגול שעשיתי והאימונים המיוחדים במהלך כל ההיריון ולפני תרמו לחוויה הטובה ועוד יותר להתאוששות שאחרי.
מוזמנת להיכנס אלי לקבל טיפים נוספים לאימונים לפני בזמן הריון ולאחר לידה.
https://www.facebook.com/studioanat
באינסטגרם: anatstudio
קרדיט צילום: הדר רדנאי