אולי תופתעו לגלות, אבל דווקא בישראל, ארץ שטופת שמש, הפך המחסור בוויטמין זה לשכיח מאוד. יותר ויותר אנשים מגלים, שתוצאות בדיקות הדם שלהם מצביעות על רמות נמוכות מדי של הוויטמין בגופם. למה זה מפתיע? אחת הדרכים הידועות שבהן יכול להיווצר הוויטמין בגוף הנה באמצעות חשיפת העור לקרני השמש – וספציפית לקרינת UV שלה – והרי בישראל לא חסרים ימי שמש כאלה. אז מדוע בכל זאת קיים מחסור?
התשובה היא, שבמאה האחרונה השתנה אורח החיים דרמטית: אם בעבר נהוג היה לעבוד באוויר הפתוח, רוב העבודות בעולם המודרני מתרחשות בחללים סגורים, וחשיפה לשמש הפכה למועטה מאי פעם. במקביל, עלתה מאוד המודעות לסכנות הטמונות בסרטן העור ולחשיבות השימוש במסנני קרינה לחסימת קרני ה-UV, שאומנם נחוצות לייצור הוויטמין בגוף – אך כידוע, בחשיפה רבה מדי, עשויות גם להיות מסוכנות. הוסיפו לכך את כיסוי הגוף בבגדים, המונע חשיפה של העור לקרינה, וכך נוצר מצב, שבו מרבית האוכלוסייה אינה מייצרת בגוף מספיק מהוויטמין החשוב הזה.
הפתעה שנייה היא העובדה, שבעצם מדובר בכלל בפרו-הורמון (הורמון במצב לא פעיל), ולא סתם הורמון – אלא כזה הקשור, לפי הספרות המקצועית, ליותר מ-100 תהליכים ביולוגיים שונים בגוף, למשל: תמיכה בתפקודה של מערכת החיסון, איזון רמות הסידן והזרחן, תמיכה בצפיפות העצמות ועוד. לוויטמין זה ישנם קולטנים ברקמות של איברים רבים מאוד בגוף. ממידע מחקרי שהצטבר בשנים האחרונות, נראה כי רמות תקינות בדם עשויות להפחית את הסיכון לחלות בסוכרת ובסוכרת נעורים, במחלות אוטואימוניות שונות, בבעיות פריון ובהשמנת יתר. בשנים האחרונות אף נמצא כי רמות תקינות שלו מגינות מפני דלקות במערכת הנשימה ומסייעות בהפחתת הסיכון להדבקות ולתחלואה.
האתגר הגדול ביותר בכל מה שקשור למינון ויטמין D הוא למצוא את הדרך היעילה ביותר לצרוך אותו. למרבה הצער, מקורותיו בתזונה מוגבלים: הגוף יכול לקבלו בעיקר ממזונות מהחי העשירים בשומן כמו כבד, וכן בביצים ובדגים שמנים כגון סלמון, או ממוצרים שעברו העשרה כגון חלב או דגני בוקר. חשוב להבין, שויטמין זה נמצא במזון רק בנגזרת של D2 שאינה פעילה ופחות זמינה לספיגה. זו הסיבה שנטילת תוסף תזונה איכותי המכיל את הנגזרת הפעילה D3, היא דרך יעילה ונוחה, המאפשרת שמירה על רמות תקינות של הוויטמין בדם.
רוב האנשים לא מודעים לכך, אבל למעשה קיימים שני סוגים של ויטמין השמש הנצחי, שמגיעים ממקורות טבעיים שונים: ויטמין D3 – כולקלציפרול (cholecalciferol) או קלציטריול – זוהי הצורה הזמינה יותר לספיגה של הוויטמין; ויטמין D2 – ארגוקלציפרול (ergocalciferol) – נמצא במקורות צמחיים, אך הוא פחות זמין לספיגה ואף מתפנה מהגוף מהר יותר. לאלו שמקפידים לצרוך ויטמינים ממקור צמחי, כדאי לדעת שקיים בשוק תוסף של הויטמין שהוא צמחוני לחלוטין, המופק מזן מסוים של צמח החזזית (Lichen).
עוד נקודה, היא חשיבות צריכת הויטמין בקרב תינוקות. למרות שחלב אם אכן מכיל גם אותו בתוכו, מדובר בכמויות קטנות (4-40 יחידות בינלאומיות לליטר) שאינן מספיקות כדי לענות על הצרכים ההתפתחותיים החשובים של התינוק. לפיכך, משרד הבריאות ממליץ על מתן ויטמין מסוג D3 במינון אחיד של 400 יחידות בינלאומיות לכל התינוקות, ללא קשר לסוג המזון שהם מקבלים, החל מהלידה ובמהלך השנה הראשונה לחייהם. באשר למבוגרים, חשוב לדעת שככל שאנו מתבגרים יורדת היכולת של האדם לייצר את הוויטמין וכן שהחל מגיל 70 יורדת הספיגה של הוויטמין בכ- 75%.
נכון להיום, המלצת משרד הבריאות בנוגע למינון ויטמין D היא לצרוך 1,000 עד 2,000 יחידות בינלאומיות ליום, ומומלץ לפזר את הנטילה של התוסף לאורך ימות השבוע ולא ליטול בבת אחת כמות גדולה.
למען הסר ספק מודגש בזאת כי המוצרים המופיעים במאמר זה, הינם תוספי תזונה ואינם תרופות. אין לראות במוצרים או באמור בנוגע אליהם ככאלו שנועדו לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי. המידע אינו המלצה או הוראה או דרך לטיפול רפואי. בכל מקרה של בעיה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל לפני נטילת תוספי מזון וויטמינים.
כמו כן, המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את המשתמש ו/או את הציבור ו/או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. כמו כן, המינונים והנחיות הנטילה המופיעים במאמר זה, הינם כלליים ויש להיוועץ בגורם מטפל מוסמך כדי להתאימם אישית בהתאם לגיל ולמצב הרפואי. נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה.
הכתבה בחסות: ביי פוסט
