בכי התינוק – הסברים וטיפים להתמודדות עם בכי של תינוקות

כשהתינוק שלי בוכה אני…

חכי רגע לפני שאת ממשיכה לקרוא את הכתבה – עצמי עיניים ונסי להשלים את המשפט.
מה הדבר הראשון שקופץ לך לראש?
כשהתינוקת שלי בוכה אני לא יודעת מה לעשות / אני יכולה להשתגע מזה / אני רוצה לבכות ביחד איתה. כשהתינוק שלי בוכה אני מצליחה להרגיע אותו, אבל די! אני מותשת.
נשמע לך מוכר?

זו לא אשמתך שהתינוק שלך בוכה

אם את נמצאת במקום ציבורי והבכי מפריע לסביבה, אל תגידי: "סליחה". ההתנצלות גורמת לך להרגיש אשמה. הצלחת להרגיע אותו? נהדר. אבל זה לא בזכותך. אל תיקחי קרדיט לעצמך. הוא בחר מתי להפסיק את הבכי. אם הרמת גבה כשקראת את המשפט האחרון, המשיכי לקרוא, ואולי עד סוף הכתבה אופן החשיבה שלך לגבי התמודדות עם בכי ישתנה, וייתכן שהמשפט בכותרת יסתיים אחרת. המחשבה הזו תעזור לך להפריד בין המצוקה שלך למצוקה שלו.

האם לתת לתינוק שלי לבכות?

תינוקות בוכים – זה בסדר. לא "כי זה מחזק להם את הריאות". כמובן שלא לתת לו לבכות בחדר לבד כשאת בחדר הסמוך. וגם אין צורך לתת לו לבכות רק כי אמרו לך: "אל תחזיקי אותו יותר מדי, הוא עוד יתרגל לידיים…" תני לו לבכות, אצלך על הידיים, במקום הכי בטוח שיכול להיות עבורו, כשאת נמצאת. אין צורך להגיד:"די…די…". אלא פשוט להיות. התינוק שלך בוכה. ואת נוכחת. זו המשמעות של התמודדות עם בכי.

למה תינוקות בוכים?

בשנה הראשונה אין משמעות למושג פינוק. את לא צריכה לחשוש ממתן מענה לבכי. אין סיבה חינוכית שבגללה כדאי לך לא להרים אותו. הוא בוכה וזה משגע אותך? בדיוק בגלל זה הוא בוכה. זהו מנגנון הישרדותי שנועד להפעיל את הסביבה כדי שתעזור לו. למה תינוקות בוכים? המעבר בין החיים המוגנים ברחם אל החיים שבחוץ הוא קשה. עודף גירויים, עבודה של מנגנונים חדשים בגוף, חוסר גבולות. הוא בסך הכל זקוק לאמפתיה, חמלה והבנה. לכן כשתרצי לעזור לו להירגע, ספקי לו אלמנטים שהוא זוכר ומכיר מהרחם, למשל: תנועה, מגע ונשימה. אולי הוא בוכה מחוסר נוחות פיזית: אם הוא רעב – תאכילי. אם חם/קר לו – תפשיטי/תלבישי. אם הטיטול רטוב לו – תחליפי. אם כואב לו משהו – אולי הוא זקוק לבדיקת רופא.
אם בדקת הכל ועדיין יש בכי, ייתכן שמדובר בחוסר נוחות רגשית – פורקן של לחץ ומתח שהצטבר במשך היום. דווקא על הידיים שלך הוא בוכה. אצלך הוא מרגיש מוגן ובטוח, ולכן הוא מאפשר לשחרר את מה שהוא החזיק כל היום. דמעות מכילות הורמונים וחלבונים שמסייעים לגוף בתהליך של איזון לחץ דם, הורדת דופק הלב, וויסות טמפרטורה. זוהי הסיבה שחשוב לתת לו לבכות, וגם לסיים את הבכי, את התהליך שמאפשר לגוף להירגע. אם נגיד לו "די, די" ונגרום לו לעצור את הבכי, התהליך הזה ייפסק באמצע, והתינוק עדיין יישאר ברמת לחץ או מתח. המתח הזה מהר מאד יחזור לפני השטח, ושוב יגרום לבכי.

התינוק אצלך בידיים, ומה עכשיו?

התינוק מרגיש את קצב פעימות הלב שלך. אם את בלחץ, הן תהיינה מהירות, כמו דהרות. כמו אינסטינקט בטבע, הוא ירגיש "סכנה", אין סיבה שיעצור את הבכי. הכלי המרכזי שכדאי להשתמש בו לצורך התמודדות עם בכי הוא הארכת הנשימה, כך שהתינוק יוכל להסתנכרן עם פעימות הלב שלך.
רעיון מהפכני: במקום להתייחס לתינוק ולמה שהוא זקוק, תחשבי כרגע על עצמך. התינוק במקום הכי בטוח ומוגן עבורו. הוא יהיה בסדר. תתרכזי בעצמך. תזכרי למה תינוקות בוכים. התינוק זקוק לך בטוחה, נוכחת ויציבה, כדי שהוא יוכל להשתמש בך ככלי להרגיע את עצמו. התינוק על הידיים חלק ניכר מהזמן, ומבלי לשים לב הכתפיים שלך מתעגלות ומכופפות, או שהגב התחתון שלך קעור. סדרי את היציבה. פרשי את שתי כפות הרגליים על הרצפה, כך שמשקל הגוף שלך יתחלק באופן שווה בין שתיהן. הברכיים כפופות. הירכיים פונות מעט פנימה. אספי את רצפת האגן ואת הבטן פנימה ומעלה, פתחי את בית החזה, הרפי את הכתפיים, שחררי את העורף והצוואר. מצאת את קו האמצע שלך? יציבה פיזית תעזור לך גם ביציבה הנפשית. התפני כדי לנשום. קחי שאיפה ארוכה בזמן שאת סופרת עד 4, ואת הנשיפה שחררי לאט בזמן שאת סופרת עד 6. ושוב. זה עניין של תרגול. התינוק יסתנכרן ביחד עם הנשימות הארוכות, השלוות והרגועות שלך.

עכשיו כשאת נושמת, איך תאחזי את התינוק?

(1) התנוחה הקלאסית, קרוב אלייך, בחיבוק. התינוק מריח אותך, מרגיש אותך קרוב, ושואב ממך ביטחון.
(2) הראש של התינוק שעון בפנים המרפק שלך, והאמה שלך תומכת בכל החלק הקדמי שלו. כך יש לך יד פנויה להניח, ללטף, או לטפוח בקצב אטי על גבו. את משדרת נוכחות ותנועתיות. (אל תשכחי לאחוז כך גם בצד שפחות נוח לך. חפשי אצלי סרטון על "מנחים סימטריים").
(3) התינוק שעון עם הגב אלייך, הפנים החוצה. הוא על קו האמצע שלך, לא נוטה מדי לכיוון כלשהו. את יכולה לאסוף את הרגליים שלו בהצלבה אל הטבור. התנוחה הזו מזכירה לו את הרחם. (זכרי את היציבה שלך תוך כדי). תוכלי לנוע עם האגן ולסנכרן את הנשימות, כך שסיבוב אחד שלם יהיה בשאיפה, והסיבוב הבא בנשיפה. כמובן גם לצד השני. אפשר לשלב צלילים של הברות פתוחות. תינוקות אוהבים צלילים ארוכים ואיטיים. השתמשי בשמות שהוא מכיר מהבית – השם שלו, השמות של האחים שלו, ואולי:"א….ב….א….. א….מ….א". נסי ותראי שזה ירגיע גם אותך, כי למעשה את מאריכה את הנשימה שוב.

(4) בתוך המנח הזה את יכולה לאחוז ביד אחת את כפות הרגליים המקופלות שלו. ביד השנייה חפני את הבטן שלו משני הכיוונים (כמו תנועה שנקראת "גל" מתוך עיסוי הבטן). אם הבטן שלו תנוח, שאר הגוף לא יהיה מכווץ.
זכרי למה תינוקות בוכים. את כאן בשביל שהוא יוכל להשתמש בך כדי להרגיע את עצמו. עם הרוגע והביטחון שלך, שעוד כמה דקות הוא יעבור את זה ויהיה בסדר.
רובנו גדלנו למציאות שבה ההורים שלנו לא נתנו לנו לסיים את הבכי. משפטים כמו:"את היית ילדה מאד נוחה, לא בכית בכלל"."למה את בוכה כמו תינוקת?" המסר שגדלנו עליו טבוע בנו עמוק. אולי לכן קשה לנו לשמוע ולהכיל את הבכי של התינוק שלנו. ילדים שגדלו למציאות שבה ההורים נענו לבכיים כשהיו תינוקות, הם הרבה יותר סבלניים, רגישים ואמפתיים כלפי בכי של האח התינוק שהצטרף לא מזמן למשפחה. תינוקות שנענים לבכיים גדלים להיות רגישים ובטוחים ומבינים שהעולם הוא מקום מוגן שאפשר לבטוח בו.

זוכרת את המשפט "כשהתינוק שלי בוכה אני…"?

כנראה שייקח זמן לדברים לחלחל ולהבין. לא פשוט לבצע את זה הלכה למעשה. ברגע האמת את עם תינוק בוכה על הידיים, ואת ממהרת לפעול לפי האינסטינקטים שטבועים בך עמוק. קשה לעשות שינוי בחשיבה ובהתנהגות. אני מציעה לך לשוב ולקרוא בעוד כמה ימים, אולי פתאום תתחדד לך נקודה למחשבה.
אל תתביישי לבקש עזרה. תינוקות נרגעים באופנים שונים אצל אנשים שונים, ויש אנשים סביבך שאוהבים אותך וישמחו לעזור. אני מבטיחה לך שתינוקות לא נשארים לעד על הידיים.

לסיום – האם אפשר לעסות תינוק בוכה כדי להרגיע?

הוכח מחקרית שתינוקות המקבלים עיסוי מלא פעם ביום, רגועים יותר. עם זאת, לא הייתי משתמשת בעיסוי על מנת להרגיע תינוק בוכה. עיסוי צריך להתבצע כשהתינוק ערני ונינוח, לא עייף מדי ולא רעב מדי (מלבד עיסוי הבטן כעזרה ראשונה להרגעה של גזים).

אשמח לשמוע ממך בתגובות למטה – האם חידשתי לך משהו? האם היה לך מעניין? האם קיבלת כלי פרקטי שאת יכולה ליישם ברגע האמת? מוזמנת לבקר באתר לגעת הפונה להורים – שם תמצאו סרטונים ממוקדים, איתם תוכלו לעסות את התינוקות בכל זמן, בבית שלכם, בקצב שלכם, צעד צעד, ולהכניס את הקסם של המגע עם התינוק לחייכם.
שלך, נאוה.

על מחברת הכתבה:

נאוה שפיגל

מרפאה בעיסוק, מדריכה ומכשירת מדריכות לעיסוי תינוקות, ותרגילים ותנועה לתינוקות. מנחת קבוצות. 054-4972199

Envelope Link Facebook