השבוע הראשון עבר!
רובנו ממש חיכינו לחזור לשגרה, להכניס את הילדים למסגרות, חלקם למסגרות חדשות, לעזור להם להתאקלם ולחזור לשגרת חיינו.
אבל… וזה אבל גדול – אצל כל אחד מאתנו השבוע הזה נראה ועבר בצורה אחרת. גם מבחינת הילדים וגם מבחינת ההורים. כל אחד מהילדים שלנו הוא יחיד ומיוחד וחווה בצורה שונה את ההסתגלות למסגרת, בעיקר לאחר חופש גדול והרבה זמן איכות עם ההורים.
חלק מהילדים שמחו לחזור. הם נכנסו בלי בעיה לגן או לבית ספר ובקושי הסתכלו אחורה. לעומתם, אנו ההורים, חלקנו חשנו צביטה בלב. אולי אפילו הזלנו דמעה או שתיים. ייתכן שהפרידה הייתה קשה יותר עבורנו מאשר עבורם. אולי בתוך תוכנו ציפינו לאיזו סצנה קורעת לב. אבל לא הייתה סצנה והם פשוט דילגו להם בקלילות לעבר הפרק הבא של חייהם. חשוב מאד להיות בתשומת לב גם לילדים האלה, כי ייתכן שרק בעוד מספר ימים יבינו את החוויה החדשה שהם עוברים ויקלטו כמה דברים חדשים הם סופגים מדי יום. רק אז ייתכן שיתחילו לחוש בעצמם קשת רחבה של רגשות ובהחלט אפשרי שיחוו קושי מסוים עקב ההסתגלות למסגרת. בשלב זה הם יזדקקו לתשומת הלב וההכלה שלנו, ההורים, אם בפרידות בבוקר ואם דווקא אחה"צ, כאשר חוזרים מלאים ועייפים הביתה ומתחילים להתפרק, כי בבית מרגישים בטוחים יותר.
חלק מהילדים שלנו לא בהכרח רצו לחזור למסגרות. השינוי עבורם הוא קשה, מפחיד ולעתים אפילו מאיים. זאת, בעיקר לאחר שהות ארוכה בבית, בחיק המשפחה שמהווה עבורם עוגן ובטחון. עבור ילדים אלה ההסתגלות למסגרת, בעיקר אם היא מסגרת חדשה, דורשת יותר הכנה, תשומת לב, הכלה, סבלנות ובעיקר התאמה שלנו לקצב שלהם. פה אני רוצה לפנות אל כל ההורים ולומר, שזאת תקופה מאד לא פשוטה!
אנחנו חווים את הכאב והקושי של הילדים שלנו, לעתים אפילו בעוצמה יותר גבוהה מהם. אנו מזדהים איתם, וזה יכול להקשות עליהם אף יותר. אני מזמינה אתכם פשוט להיות איתם, באמפתיה, להכיל אותם, לעודד אותם על כל הצלחה קטנה ולשוחח איתם על מה יכול לעזור להם להתאקלם בצורה טובה יותר. תתפלאו, אבל הם יודעים הכי טוב מה עוזר להם (זו יכולה להיות תמונה משפחתית שייקחו איתם בתיק בשבוע הראשון, בובה או משחק, טלפון באמצע היום לשמוע את הקול שלנו, כל ילד ומה שמתאים לו, ולעתים צריך פשוט לפעול בשיטת "ניסוי וטעיה"). החדשות הטובות הן, שבסוף רובם מסתגלים ועוד חודשיים תסתכלו אחורה באנחת רווחה.
יש גם את אותם הילדים, שעד היום הכל הלך להם בקלות, תמיד הסתדרו בכל מקום, הסתגלו מהר, התחברו בקלות, ופתאום דווקא השנה חווים קושי בהסתגלות למסגרת, לא מצליחים עדיין למצוא את מקומם. גם פה אני מזמינה אתכם לבדוק, אם קרה עוד משהו במקביל לכניסה למסגרת, כגון לידת ילד חדש שנכנס למשפחה ונשאר בבית יחד עם אחד ההורים כאשר שאר הילדים חוזרים למסגרות, או אולי תקרית לא נעימה ביום הראשון שלא הקדשתם לה מספיק תשומת לב. אולי זה בכלל נוגע לצוות החינוכי. בדקו עם ילדכם מה עובר עליו, מה הוא מרגיש ומה יעזור לו להרגיש יותר בטחון, לעבור את ההסתגלות למסגרת בצורה טובה יותר, כדי להחזיר אותו חזרה למסלול שיאפשר למהות שלו לשוב ולהקרין החוצה.
ההסתגלות שלנו בכלל ואחרי לידה בפרט
ועכשיו אלינו ההורים, וליתר דיוק, האמהות אחרי לידה.
לכל מי שנמצאת אחרי לידה שנייה, שלישית או יותר, ברור לך שעם תחילת שנת הלימודים צריך לשנות הילוך.
זה כבר לעולם לא יהיה אותו הסטארטאפ כמו אחרי לידה ראשונה, בה את מתמקדת רק בתינוק ובמשימות שקשורות אליו, כל היום. עכשיו המוד משתנה, מאחר שיש לנו זמן להיות יחד עם התינוק שלנו רק עד שעות הצהריים, והזמן הזה פשוט עף!
אז… אני רוצה להציע לכן, בעיקר למי שאחרי לידה, לתכנן מראש את השבוע שלכן ואיך אתן רוצות שיראה. תחשבו איך לפנות מקום גם לתינוק שלכן ולצרכים שלו, גם לעצמכן וגם כיצד תהיו שם עבור הילדים הגדולים שחוזרים מהמסגרות בשעות הצהריים/אחה"צ. ההסתגלות למצב החדש דורשת המון אנרגיות והכנה מראש ולצערנו מאפשרת קצת פחות ספונטניות.
לכן, אם אתן רוצות בסוף היום להרגיש טוב, לחוש סיפוק, להרגיש שנתתן את תשומת הלב שלכן לכל אותם דברים שחשובים לכן, כדאי לכן לתכנן כיצד ינוהל היום. אחרת, ואת זה אני אומרת לכן מניסיון, בקרוב תרגישו מתוסכלות, תחושו שאתן לא מספיקות כלום ולא נותנות מספיק תשומת לב לאף אחד מהילדים. לאט לאט הלחץ יתחיל לחלחל לתוך ההתנהלות היומיומית שלכן, ובלי לשים לב תתחילו לנהל משימות ואדמיניסטרציות במקום ליהנות מהילדים ומהזמן איתם.
הכי חשוב לזכור ליהנות, מהזמן שלנו עם עצמנו, עם הילדים שלנו, לראות אותם נהנים, צוחקים וגדלים. חשוב ללמוד, עם הזמן, להתגמש יותר ולקבל את עצמנו יחד עם כל המגבלות של הזמן (במיוחד כשאת אחרי לידה) ולייצר יותר זמן איכות גם בזמני "אדמיניסטרציה" (כפי שאני קוראת להם). אם זה בזמן ההליכה הביתה מהמסגרות, אולי דרך משחק או פיקניק, במקלחות, בארוחות הערב או בזמן הכנת שיעורים. תגלו שאפשר לנהל את חיינו בשמחה רבה יותר יחד עם המשימות. אנחנו רגילות להגיד:"אחרי שתעשה את… יישאר זמן לכיף". תשתדלו לעשות הכל בכיף ואז היום יראה אחרת. תכניסו יותר צחוק והומור לכל פעולה שלכן ותראו איזה שינוי זה יכניס לחייכן, מבטיחה לכן.
המשך שבוע נפלא!
אהבת? מוזמנת לכתבה נוספת של שירלי: שימי לב לעצמך.
