אחרי שקיבלנו כלים חשובים מנשות מקצוע באתר, על איך ניתן לדאוג לעצמנו ולקטנטנים שלנו, בהתמודדות עם התקופה הכואבת והקשה שאנחנו עוברות במישור האישי, המשפחתי, הלאומי והמדיני, הבנו שלמרות ההלם, העצב והכאב הרב, בתקופה כזו של חוסר ודאות רובנו מחפשות עוגנים של שפיות עבורנו ועבור ילדנו. לכן בדקנו עם נשות מקצוע שונות מאינדקס ‘ילדתי’ איך ניתן לתפקד ולמצוא קצת שפיות בזמן מלחמה וטראומה, כך שנוכל להקנות לילדנו יציבות וביטחון בתקופה זו.
חזרה לתנועה ועשייה בתוך המציאות הקשה
על פי יעל רובינשטיין בעלת המותג RE:ME – ״תבחרי בעצמך״, מאמנת ומלווה נשים לבחור בעצמן, יועצת קריירה ומאמנת הורים על פי גישת אמא מאמנת: “המקום שבו אנחנו נמצאות כרגע זהו מקום שמצד אחד מבקש מאיתנו להיות בדריכות, בסוג של הישרדות מסוימת, עם כל הפחדים שמסביבנו ומצד שני ככל שעובר הזמן והמלחמה נמשכת, אנחנו נאלצות ללמוד איך ליצור את המציאות שלנו מחדש.
כלומר, אנחנו מחויבות להעניק לעצמנו תשומת לב ולהתמקד באנרגיות שלנו.
כדי שזה יקרה עלינו מוטלת האחריות שנעשה כל יום (אפילו ברמה הכי הקטנה שיש) פעולה או כמה פעולות שהן פרקטיות לעבר מה שנותן לנו את ה’למה’ שלנו ביום יום.
בספרו ״האדם מחפש משמעות״, ויקטור פרנקל, ניצול שואה, משתמש במשפט של ניטשה שאומר: ״מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה – יוכל לשאת כמעט כל איך״.
והלמה הזה כל כך משמעותי והוא החובה שלנו לנו ולסביבה שלנו.
אז כן, בתקופה הזאת לא בא לזוז קדימה, קשה לנו, אנחנו רוצות את השקט שלנו, אבל עדיין היום יום שלנו לא באמת נעצר. מה שאומר שאנחנו ממשיכות להוציא אנרגיות וכוחות ולכן דווקא בימים אלו, יותר מתמיד חשוב שנתמוך בעצמינו, בגוף שלנו, בנפש וברוח שלנו.
אז מה אנחנו יכולות לעשות?
1. חמלה עצמית – ולמה אני מתכוונת? אין ספור פעמים מדברים על חמלה עצמית ולא סתם. כשאני בחמלה עצמית אני רואה את עצמי בעיניים טובות ומאפשרות שנותנות לי לנשום. זה חשוב כי כל יום אנחנו נחשפות מחדש לחדשות, אנחנו כואבות את הכאבים של אחרים כי המוח שלנו בנוי בצורה כזאת שגם נרגיש את האחרים, את הכאבים שלהם.
ולכן אני ממליצה כל יום, כל כמה זמן שמתאים לך, למשל פעם בשעה, לעשות לעצמך הפסקה של חמלה עצמית. בזמן הזה את מתנתקת. ללא פלאפון, בפינה שהיא טובה, שאת מרגישה בה מחוברת ועטופה ופשוט נושמת.
זה גם יכול להיות קריאה בספר טוב שמרים לך את החיוך, או אולי איזושהי עבודה יצירתית – דווקא עבודה עם הידיים שלנו נותנות לנו שקט ושחרור או אפילו לצאת לכמה דקות החוצה יחפה ולהתחבר לאדמה, כי האדמה כשמרגישים אותה היא בפני עצמה עוגן.
כל פעולה שאת מתחברת אליה ואת מרגישה שהיא זורמת לך, יכולה להיות הפינה של חמלה עצמית עבורך.
והמפתח הוא באמת לזכור שאת נותנת לעצמך את עצמך בכאן ועכשיו, לא מחר, לא אולי אחר כך אלא עכשיו.
2. אוורור רגשות – אחד מהדברים הכי משמעותיים שאנחנו יכולות לעשות עבור עצמינו והסביבה שלנו, בטח בזמן הזה זה לדבר את מה שאנחנו מרגישות, ממש לתת במה לבפנים שלנו, כלומר אני מוציאה אותם החוצה ממש כמו תנועה שתמיד באה מבפנים החוצה.
אוורור הרגשות כשלעצמו זה לא דבר שלרובנו קל לעשות ואפילו לפעמים מפחיד אותנו אבל זה לא אומר שאי אפשר להתחיל ולהוציא החוצה ולכן כדאי ורצוי להגיד את מה שאתן מרגישות, כל רגש שעולה בכן הוא מקובל ובסדר גמור, כל קשת הרגשות מתקבלת.
אם את מרגישה שאת כועסת – תגידי, אם את מרגישה שאת מתוסכלת – תגידי, אם את מרגישה שאת בודדה – תגידי ואותו הדבר גם לגבי רגשות שהם חיוביים, בטח בתקופה הזאת שלא נעים לנו להגיד את הדברים הטובים שמתקיימים סביבנו, זה חשוב וזו החובה שלנו לעצמינו כן להגיד ולשתף.
במידה ואת לא יודעת איך לאוורר את הרגשות שלך ואת רוצה לשנות את זה, קחי לעצמך תרגיל קטן: תבדקי עם עצמך עכשיו תוך כדי שאת קוראת כמה רגשות את מכירה? ממש תספרי אותם רגע.
אם קשה לך וזה לא בא בקלות אז המלצתי היא שתפתחי את הפלאפון שלך ותחפשי ‘רגשות’ במנוע החיפוש. תקבלי רשימות של רגשות, תראי אם את מזהה אותם, תראי אם את חלקם את כן מכירה ואת חלקם את לא מכירה ומשם לאט לאט את תתחילי לזהות ולהכיר את עצמך דרך הרגשות שלך.
תזכרי, הרגשות שלנו הם הלב, הגוף והנשמה שלנו והם לא נעצרים או מפסיקים אלא להיפך הם חיים וקיימים כל הזמן בתוכנו כמו שרירים בגוף שלנו וזה תלוי בנו איך אנחנו מוציאים אותם ומכירים בהם.
3. תזוזה של הגוף – דווקא עכשיו יותר מתמיד הגוף שלנו חייב תנועה פיזית.
את אוהבת לרקוד? תרקדי. את אוהבת חדר כושר וכרגע אולי לא יכולה להגיע לשם? תתאמני אונליין.
וכן אני יודעת שהכי בא לך כרגע אולי להתחפר בתוך השמיכה החמה, בשקט שלך אבל העניין הוא להתחייב לעצמך ולעמוד בהתחייבות שלך.
תתחילי ממשהו לייט, שיחסית זורם לך ושלא לוקח הרבה מהזמן ומהאנרגיות שלך.
עצם ההתחייבות כלפי עצמך, 5 או 10 דקות ביום יכולה לעשות לך פלאים ולהרים אותך קדימה. ובכל מצב ובמיוחד בימים אלו את יכולה להיות גאה בעצמך”.
תנועה כריפוי לגוף ולנפש
לפי ענת זוסמן רוזנבלום, מומחית לאימוני נשים, הריון ואחרי לידה. בעלים של הסטודיו של ענת, מאמנת פילאטיס, פונקציונאלי וסדנאות לאימהות בחופשת לידה: “שינוי מתרחש באמצעות תנועה ותנועה מרפאה” ג’וזף פילאטיס. “כשהגוף שלך תשוש והנפש כבר לא יכולה יותר, כל שנשאר לך הוא למלא את עצמך בטוב.
תנועה היא הדרך להתחיל להרגיש אחרת, כדי שהנפש תתחזק נתחיל קודם בגוף.
היתרונות הפיזיים והנפשיים של פעילות גופנית ידועים מזה שנים רבות: פעילות גופנית קבועה חיונית ויעילה להפחתת רמת החרדה והלחץ, פעילות גופנית מייצרת אנדורפינים הפועלים כשמשככי כאבים טבעיים שמשפרים את היכולת לישון ומורידים את רמת החרדה.
קבעי לך מטרות יומיות קטנות המאפשרות התמדה:
* הליכה ליד הבית, כל יום למשל רבע שעה -עשרים דקות.
* אימון קצר בבית
* הצטרפי לקבוצה בסטודיו שקרוב אליך
האווירה של הקבוצה והביחד תורמות אף הן לשיפור מצב הרוח והאנרגיות.
תזכרי שגם 5 דק’ של תרגילי פילאטיס בבית יוכלו להוריד את תופעות הסטרס.
מוזמנת להיכנס לדף שלי שם תמצאי סרטונים לאימונים קצרים שתוכלי לתרגל בכל מקום”.
תרפיה בעזרת סדר וארגון:
מרינה כליף, מומחית לארגון וסידור הבית מציינת כי: “בתקופה האחרונה מצאתי את עצמי מארגנת ומסדרת כמעט כל ארון או חדר שנכנסתי אליו, תמיד כשאני לחוצה או מוטרדת אני מחפשת איך לארגן ומאילו חפצים אני יכולה להיפרד.
יש משהו מאוד מטהר ומרגיע בפעולות הארגון והמיון, אשר מביאות לסביבה מסודרת, בה ניתן להתמצא ביתר קלות וזאת גם הזדמנות מצוינת להתגייס ולתרום דברים שאתם לא צריכים.
כמו שאני תמיד אומרת “חפצים שאתם לא זקוקים להם יכולים להיות אוצר של מישהו אחר”.
במיוחד בימים אלו, תחושת הנתינה חשובה לבריאות הנפשית שלנו ומעודדת אותנו לחפש מה אנו יכולים לתרום וזו הזדמנות טובה לחשוב על מה אני יכולה לתת שיכול לעזור לאחר שאני כבר פחות משתמשת או צריכה בבית.
תהליך של סדר, מיון וארגון יכול ממש להפוך לריפוי בעיסוק עבורנו. מכיוון שהוא מקנה לנו רגעים של ניתוק, תהליך כזה מניב תוצאות שעוזרות ליום יום שלנו להיות נוח וטוב יותר. ובנוסף, בזמנים אלו הוא אף יכול לחזק את תחושת השליחות שלנו ומתן העזרה בתוך הסיטואציה הנוכחית המורכבת.
מאיפה מתחילים? טיפים שיעזרו לגשת לסידור ומיון בבית:
1. נסי להתחיל מחלל קטן יחסית, כמו ארון בודד, שידה אחת, חדר יחיד
2. שרייני זמן יעודי לתהליך (כשעתיים-שלוש) ואל תעשי את זה ״על הדרך״, זה יעזור למוטיבציה שלך כי כך התוצאות יהיו משמעותיות יותר
3. שימי לך פלייליסט אהוב או פודקאסט שעושה לך טוב
4. תתכנני וגשי לתהליך עם מחשבה תחילה, כשאת מתמקדת במה צריך להיות נגיש יותר ומה פחות, מה אני יודעת מראש שארצה למסור, למה ארצה לפנות מקום וכו’
5. בתהליך מיון החפצים, בססי כללים קבועים ושאלי את עצמך שאלות שיקלו על קבלת ההחלטות: מתי השתמשו בחפץ הזה לאחרונה? האם זה יהיה בשימוש בחודש הקרוב? חפצים שאנחנו שומרים ״ליתר ביטחון״ לרוב לא באמת יחסרו לנו
6. הניחי בצד ארגז אליו תעבירי חפצים שלא צריך, את חלקם את תרצי להעביר למכרים וחלקם תוכלי להעביר לחיילים ולמשפחות שפונו מבתיהם
7. פתרונות אחסון – השמישי קופסאות וסלסלות שיש בביתך לטובת ארגון נוח של קטגוריות שונות, נצלי את המשאבים הקיימים וכך גם תחסכי כסף
אני מבטיחה לך שזה ישאב אותך וייתן מעט נחת לנפש בתוך הקושי, ומשם תתגייסי לפרויקטים נוספים של ארגון הבית, מה שישרה תחושה של רוגע ומקום מפלט מכיל לנו ולמשפחתנו”.
לכתבות נוספות בנושא:
אישה במלחמה: איך לדאוג לעצמי וליקרים לי מבחינה מנטלית
אמא במלחמה: איך להירגע, להרגיע ולדאוג לנפש העדינה של ילדיי
איך ניתן להקנות תחושה של ביטחון ויציבות בקרב ילדנו בתקופה לא יציבה?
