מכירה את החוויה של לחזור לעבודה אחרי חופשת לידה? לפני שאתחיל, אני אעצור רגע כדי לטפוח לך על השכם כדי להזכיר לך שעצם היותך אישה, בת, אחות, בת זוג, אמא, בעלת קריירה ובעלת תפקידים שונים ומגוונים, הופכת אותך לבעלת מסוגלות גבוהה ביותר. גם אם את חשה מותשת ומתוסכלת לעיתים, את כזו שמצליחה לג’נגל בין הכל ולצאת מזה בחיים.
עכשיו אתחיל (-:
מי כאן, כמוני, חושבת שצריך להחליף ולדייק את המינוח “חופשת לידה“? בעיני המינוח הזה מעביר תחושה או מסר שאחרי שאנחנו יולדות, אנחנו יוצאות לאיזו חופשה ארוכה, משמע מתנתקות מהכל ויושבות לנו בכיף שלנו על איזה אי בודד עם קוקטייל ביד, נחות רוב היום ולאחר מכן חוזרות לשגרת חיינו, לעבודה כאילו כלום לא השתנה.
הצחקתם אותי…
בואי נתחיל בזה שעבור רובנו, חופשת הלידה היא ההיפך הגמור מחופשה!
אנחנו יולדות. הלידה עלולה לעתים להיות טראומטית לחלקנו. הגוף חווה שוק, טראומה, שינוי קיצוני, וגם אם כלפי חוץ נראה שאנחנו חוזרות לעצמנו תוך חודש חודשיים, מבחינה פיזית לוקח לגוף לפחות שנה להבין מה הוא עבר – מלוות אותנו תחושות חדשות וכל מיני דברים שלא ידענו על קיומם לפני כן.
שלא נדבר על הפן הנפשי, אנו לעתים חוות עליות וירידות במצב הרוח – שיכולות לדמות רכבת הרים קטלנית שלא מביישת אף פארק שעשועים. תחושות של עצב, כעס, תסכול, קושי, עייפות, מותשות, דכאון… שאמשיך?
וכולם מסביבך מאושרים כל כך, חלקם אפילו מקנאים! “סוף סוף חופש אמיתי, איזה כיף לך”…ואין לך מושג על מה לעזאזל הם מדברים?! את קמה בבוקר, עוד לא הספקת להתקלח, לחטוף בין לבין משהו קטן לפה והופ השעה כבר שבע בערב…
בערב בן הזוג חוזר הביתה ושואל אותך מה עשית כל היום? מרוב עייפות אין לך אפילו כוח לענות, ואת בעצמך לא ממש מבינה לאן הזמן עף, כי מה סה”כ עשית? האכלת, החלפת חיתול, עשית אמבטיה, שיחקת קצת, שוב האכלת, שוב החלפת חיתול, ניסית להשכיב לישון אבל זה לרוב לא ממש עבד לך ואם כן אז במקרה הטוב ל-20 דקות, שבזמן הזה ניסית ללכת לשירותים ובו זמנית לאכול משהו, אחר כך הלכת לסופר פארם כי נגמרו לך החיתולים, “על הדרך” תור לטיפת חלב או רופא ילדים כי נלחצת ממשהו חדש שיש לתינוק שלך, אחה”צ אוספת כבר את שאר החבורה (אם יש ילדים נוספים) ו… נגמר הזמן!
גם כאן, בלי לשים לב תוך שנייה “חופשת הלידה” נגמרה והגיע העת לחזור לעבודה.
חזרה לעבודה אחרי “חופשת לידה”
חזרה לעבודה אחרי חופשת לידה – אותה תקופה ש”מחרישים” אותה ושלא קוראים עליה בספרים, כאילו הכל חוזר לקדמותו אחרי שהתנתקת מהעבודה למשך תקופה של מספר חודשים.
אז זהו שלא!
לצערי, רוב הנשים שאני מכירה, נפגעו בצורה זו או אחרת וחוו יחס מחפיר בתקופה של החזרה לעבודה אחרי חופשת לידה, לפחות באחת מהלידות שלהן. לעתים נתנו להן את ההרגשה שעכשיו שהן חזרו מחופשת הלידה, הן צריכות להשלים את כל מה שפספסו בתקופה שבה נעדרו מהעבודה, כי הרי הן מילאו מצברים ב”חופשת לידה” והכל רק חיכה להן שם שיחזרו. חלקן נדרשו להוכיח את עצמן מחדש, כאילו זה יומן הראשון בעבודה, אותן נשים צריכות להוכיח מאפס שמגיע להן את אותו התפקיד שבו עבדו בשנים האחרונות והיו בו תותחיות על. במידה והתחלף לך המנהל בזמן שהיית ב”חופשת” הלידה בכלל עלולה לעלות אצלו מחשבה אם להחזיר אותך לעבודה, כי הוא הרי לא מכיר אותך וממש קל לוותר על מישהי שלא הכרת כלל, גם אם הייתה עובדת מצטיינת שלוש שנים ברציפות.
מה לגבי עצמאיות? פה זה כבר סיפור אחר לגמרי. אני אפילו לא רוצה להתחיל לדבר על הזכויות הסוציאליות. מה קורה לעסק שלנו בזמן שאנחנו ב”חופשת לידה”? בעיקר אם אנחנו נותנות שירות? פעמים רבות בתקופה של חזרה לעבודה אחרי חופשת לידה אנחנו משלמות מחיר של להתחיל מחדש, אנחנו נאלצות לייצר רשימת לקוחות חדשה, להשקיע בשיווק ובפרסום. בנוסף לפגיעה הכלכלית, חזרה לעבודה אחרי חופשת לידה פוגעת מאוד בביטחון העצמי שלנו.
ולמה?
למה כל פעם שאנחנו יולדות, בסופו של דבר אנו עלולות לחוש ירידה בביטחון העצמי, תחושה ששלפו לנו את השטיח מתחת לרגליים, תחושה של חוסר הוגנות, אחרי כל מה שבנינו לאורך השנים?
התשובה הטובה ביותר שאני יכולה להעלות על דעתי היא – כי אנחנו מסוגלות.
אנחנו חזקות, יצירתיות, אינטליגנטיות, בעלות יכולת מולטי טסקינג בצורה בלתי רגילה, בעלות מוטיבציה אינסופית להצליח ולכן מסוגלות להרים את עצמנו חזרה למעלה כמו שאף אחד אחר לא מסוגל.
אז כל פעם שאת חווה את התסכול הזה, מרגישה שאת לא מבינה מדוע זה קורה לך – תזכרי את המשפט הבא:
את מסוגלת!
