לידה מחדש – קריירה אחרי לידה, הזדמנות לעצור ולבחור

מכירות את זה שאחרי הלידה סדר העדיפויות שלכן בחיים פתאום משתנה?
העבודה כבר לא נראית העבודה הכי חשובה או הכי מעניינת, כזו שאסכים מרצוני להישאר בה שעות נוספות, על חשבון הילדים והבית, רק מכיוון שאני צריכה לסיים עוד פרויקט, עוד משימה או לעלות על עוד שיחה מחו”ל.

גם הבעל כבר לא נראה אותו בעל, שבא לנו לקפוץ עליו ולקרוע ממנו את הבגדים בערב, אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת (-:

אבל ברצינות, אחרי לידה לחלקנו מתחילה, לאט לאט, לחלחל תחושה שהעבודה שאנחנו עושות כבר לא כל כך משמעותית עבורנו כמו בעבר. אולי זה הרגע לעשות שינוי? אולי זה הזמן להגשים את החלומות והפנטזיות שלנו? אולי זה הזמן לצאת ללימודים או לפתוח עסק עצמאי בתחום שמדבר אלינו יותר, שחשוב לנו…כן, כן, גם ההורמונים שלנו משתוללים אחרי לידה וזה בטוח גם קשור (-:

הפער בין מה שחשבנו שיהיה לבין מה שקורה בפועל אחרי לידה

חלק מאתנו מתחילות לחוש את התחושות הללו, גם כי לעתים החזרה לעבודה אחרי חופשת לידה היא לא מה שחשבנו שתהיה; חשבנו שיחכו לנו בעבודה (גם אם נעדרנו ממנה שנה) עם זר פרחים על שטיח אדום והודיה על כך שסוף סוף חזרנו, ושנשמע כמה חיכו לנו כי לא הצליחו להסתדר בלעדינו. (מוזמנת לכתבה: “חזרה לעבודה אחרי “חופשת לידה” – הקשיים והחששות”).

עכשיו נחזור שנייה למציאות…אז זהו שלא…
במציאות, הסתדרו בלעדינו לא רע, בעיקר אחרי שהחלטנו להתנתק מהם. הרי, בכל זאת, נולד לנו הדבר הכי יקר בחיינו וזה היה הזמן שלנו להשקיע בו ולא לחשוב על עבודה לשם שינוי, כי פתאום מישהו אחר הפך להיות במרכז עולמנו ואנחנו איתו בנוכחות מלאה. לכן, מצאו לנו מחליפ/ה בזמן היעדרותנו ופתאום אחרי הלידה אנחנו חשות שאנחנו צריכות להלחם על מקומנו, להתחיל הכל מחדש, להוכיח את עצמנו אחרי כל השנים האלה. ואז קורה לנו דבר מעניין…

אנחנו עוצרות! כמובן רק אחרי שנפגענו עד עמקי נשמתנו, נעלבנו, האשמנו, בכינו, צעקנו והתפטרנו בדמיון מליון ואחת פעמים.
אנחנו מתחילות לבדוק את עצמנו, את הרצונות שלנו. פתאום אנו מבינות שאולי יש עבורנו עוד אפשרויות.

חלקנו מבינות שייתכן שזה הזמן שלנו לשינוי, אולי זה הרגע שחיכינו לו כדי סוף סוף להתכוונן מחדש.
פתאום אחרי לידה אנו מבינות כמה ה’זמן’ הוא משאב קריטי ולכן כדאי שנשתמש בו בחוכמה וביעילות.
עולות כל מיני שאלות כמו: אל איזו עבודה יהיה לי כיף לקום כל בוקר שתאפשר לי שעות גמישות יותר, כדי להיות יותר עם הילדים ולחזור עם אנרגיות הביתה.
שאלות שלא העזנו לשאול את עצמנו, לעתים במשך שנים!

עצרי. בחני. חשבי מחדש.

לפני שאנחנו עושות שינוי כלשהו, חשוב להתחיל להבין – מה קורה לנו? מאיפה זה מגיע? בעיניי, עצירה היא תמיד דבר מבורך, והיא מאפשרת לנו להבין מאיפה עולים כל הדברים מתוכנו.
עצירה, במידה ונסכים להסתכל פנימה באמת, יכולה לאפשר לנו לפקוח עיניים ולראות מהן הכמיהות והרצונות שלנו כיום, אחרי לידה. מתוך המקום הזה ייפתחו אפשרויות חדשות, שאולי תמיד היו שם עבורנו, אבל לא היינו מודעות אליהן ולא ראינו אותן, כיוון שעצמנו עיניים והתנהלנו מתוך שגרה והרגל.

גם אם בסופו של דבר נחליט להישאר במקום העבודה שלנו, נעשה זאת ממקום חדש, אחר, יותר רגוע, נינוח ושלם. זאת, משום שעברנו תהליך עם עצמנו; עצרנו, הסתכלנו פנימה, קילפנו כמה שכבות והוצאנו החוצה חזרה את המהות שלנו. בדקנו מהם הרצונות שלנו נכון לעכשיו. לכן, הבחירה מחדש תיעשה ממקום יותר מודע, ולא ממקום של הרגל ושל “אין לי ברירה” או “אני חייבת”.

רבות מאתנו חיות מרבית הזמן בלי לעצור ולחשוב מדי פעם: האם אני מרוצה? האם אני במקום הנכון? האם הייתי בוחרת מחדש את אותו המקום בו אני נמצאת, אם הייתי מסתכלת על עצמי רגע מבחוץ?

לצערי, לרוב מחכים לנקודת שבירה, שבה אנחנו מקבלות מעין סטירת לחי שיכולה להיות עבורנו “wake up call”, אם נהיה מוכנות לראות אותה ככזאת. הרבה פעמים, לידה של תינוק חדש מהווה נקודת מפנה שכזו.

קונפליקט הוא הזדמנות לצמיחה

כשנפגשים עם פער בין החיים אותם אנחנו רוצות לחיות לבין המציאות שלא תואמת את הרצון שלנו, לרוב חווים תסכול, חוסר אונים, כעס גדול ורגשות נוספים שלא נעימים לנו בגוף. אם נוכל, ברגע הזה, לעצור, לקחת נשימה, להסתכל פנימה, לבדוק את עצמנו, לראות מה הפער הזה בא ללמד אותנו, נוכל גם לראות את ההזדמנויות הטמונות ברגע הקשה הזה להתפתח ולצמוח ממנו.

קונפליקט הוא מקום להזדמנות, הרגע שבו אנו עושות קפיצת מדרגה בהתפתחות שלנו, מותחות שרירים חלשים שאנחנו לא רגילות למתוח. לכן, קונפליקט הוא דבר חשוב לגדילה שלנו כי הוא מאפשר לנו לצאת מחוזקות יותר, עם יכולת התבוננות חדשה על עצמנו.

לרוב, מתאמנים מגיעים אלי לאימון במצב שבו הם כבר חווים פער מאד גדול בין איפה שהם נמצאים לבין המקום שבו היו רוצים להיות. פער כזה שכבר לא מאפשר להם להמשיך לחיות בלי לעצור. משהו לא עובד להם יותר והם צריכים עזרה בלהתכוונן מחדש.

אני רוצה להזמין, אותך, לעצור מדי פעם, לבדוק את עצמך, את התחושות שלך לגבי המקום שבו את נמצאת. כמה את מרוצה כרגע מהחיים שלך? אם אינך מרוצה, שאלי את עצמך מה את יכולה לעשות עבור עצמך כדי להיות שבעת רצון, כדי להטיב עם עצמך.
אני מזמינה אותך להתחיל להתאמן בעצירות קטנות במהלך היום, אפילו לדקה אחת, לנשום רגע, לקחת שנייה להתבונן פנימה ולראות מה את רוצה לעשות, מי את רוצה להיות? לבחור מחדש, איך את רוצה לנהל את היום הזה בצורה שתצאי ממנו מסופקת ושלווה יותר.

מוזמנת לכתבות נוספות של שירלי כנעני: “שימי לב לעצמך” ו”זוגיות אחרי לידה” ונשמח לשמוע ממך למטה בתגובות אם התחברת.