ויסות חושי הוא היכולת של התינוק, הפעוט או הילד לקלוט ולהבין ולעבד את מכלול הגירויים שבסביבה. ואחרי שהוא מעבד את הגירויים השונים באמצעות החושים השונים: ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש (טקטילי) שיווי משקל ופרופוריוצפטי, הוא פועל בהתאם.
תתפלאי לשמוע כי היכולת החושית עוד מתחילה ברחם, כעובר. לדוגמא: כשהוא זז למגע חום הידיים שאנו מניחות על הבטן, התינוק שומע את הקולות שלנו, זז ברחם – דוחף עם ידיו ורגליו וכשדוחף את הבטן מקבל התנגדות (חוש מישוש טקטילי), יודע מה הגבולות ויכולות הגוף שלו.
לאחר הלידה, התינוק נחשף ליותר גירויים הן בסביבתו והן בגופו, יש לו יותר נתונים לעבד (מה שלא היה קיים ברחם: אור, משב אוויר וכו’) ועם צמיחתו והתפתחותו, הוא לומד בצורה הדרגתית איך לווסת ולהתמודד עם הגירויים הרבים שבסביבה: הקולות והצלילים החדשים, הריחות הלא מוכרים, התחושות והמגע שלא הכיר, האורות והצללים, הטעמים והמרקמים השונים.
למרות שתינוקות נולדים עם יכולת בסיסית לויסות חושי, כל תינוק הוא שונה, כנ”ל לגבי האופן שבו הוא מעבד את כל הגירויים שבסביבתו.
ישנם תינוקות שיותר קשה להם ואינם מצליחים לקלוט את עומס הגירויים הרבים שנמצאים שם בחוץ.
הרחם היה מקום רגוע ומוגן עם מסגרת ומעטפת ופתאום ביציאה אל העולם, התינוק נחשף להמון גירויים חדשים בו-זמנית. הוא נחשף להמון אור, לצלילים, לרעש, למרחב חדש ללא גבולות, לתנועות ולתחושות שלא הכיר, למרקמים חדשים, מה שיכול לגרום להצפה חושית אדירה.
לרוב התינוקות, ההיכרות עם העולם עשויה להיות מאתגרת וכל דבר בו יתנסו בפעם הראשונה יכול להוביל לתגובה מצידם כמו חוסר נוחות ואף בכי, לדוגמא: אמבטיה ראשונה, ברוב המקרים יכולה להיות מעט שוקינג עבורם. החושים השונים נכנסים לפעולה, כגון: חוש הטקטילי, חוש הריח. פעם ראשונה שהם ערומים לגמרי, מחוץ לרחם, פעם ראשונה שהם חשים מים סביבם, מחוץ לרחם ולוקח להם זמן עד שמתרגלים ואף מתחילים להנות ממים למשל.
כמובן שלמי שיותר קשה עם ויסות חושי, ייקח יותר זמן להתרגל ולהנות מהעניין.
כפי שציינו, לרוב התינוקות בהתחלה קצת קשה להסתגל לעולם ולשינויים שבו. אך כשהתינוק מגיע לגילאי שלושה עד שישה חודשים הוא כבר יכול לסמן לנו אם משהו מפריע לו. חשוב לנסות להיות קשובה לסימנים אלו. לדוגמא: כשצורח בהיסטריה כשהשמש נכנסת לעיניו בנסיעה באוטו או בעגלה, בוכה בבהלה למשמע רעשים חזקים וכו’.
אם את מזהה שהתינוק שלך מגיב בבכי קיצוני באותו האופן למצבים שונים, כמו בכי רב או צרחות בזמן המקלחת או בזמן נסיעות או שבהמשך קשה לו עם מרקמים שונים בבגדים או עם האוכל, אין זה בהכרח אומר דבר, אך כן שווה לבדוק אם מדובר בקושי כלשהו, בעיבוד כלל הגירויים השונים ובהתאם לקושי, לבחור יחד עם אשת מקצוע איך רצוי לטפל.
כן! בהחלט. וכמו בכל דבר שצץ, לכי עם האינטואיציה שלך ואם יש איזשהו ספק, חשוב להתייעץ עם גורמים מוסמכים על מנת לבדוק יחד איך ניתן לעזור ולהקל על כולכם.
קשיים בויסות החושי עשויים להוביל לקשיים התפתחותיים שונים הן כתינוק והן כפעוט וכילד בוגר. קשיים התפתחותיים שונים יכולים לבוא לידי ביטוי ברמה הרגשית, לדוגמא ילד שימנע ממאכלים מסוימים, יגיב בסטרס למגע של דשא. ברמה המוטורית הוא עשוי לחוות קושי בשלבי ההתפתחות: זחילה, הליכה, קלאמזיות, ברמה הקוגניטיבית (קשיים בעיבוד הנתונים שמסביב) ואף ברמה החברתית (הימנעות מגן שעשועים, קושי להשתתף במשחק משותף, קושי עם קירבה לילדים אחרים או לאנשים אחרים).
משחק כמו תופסת עם ילדים נוספים, משלב גם את הפן המוטורי, החברתי והריגשי כשלא ירצה להשתתף. הילד מפחד מהמקום שלו, נמנע מלהתנסות.
אין שום סיבה שהתינוק/הילד יסבול לשווא ו/או שתחוו קשיי התפתחות שונים, כשאפשר לעזור גם לו וגם לך.
חשוב כמובן לאתר, יחד עם נשות מקצוע לאיזו קבוצה התינוק/הילד שייך על מנת לטפל בהתאם.
לתינוק/ילד עם קושי בויסות החושי נראה אחת משלושת התגובות על קצוות הסקאלה:
כשמדובר בתגובתיות יתר – התינוק/הילד חווים את הגירוי בעוצמה גבוהה מהרגיל ולעיתים מגע רך ועדין מציק ומכאיב להם, למשל: ישיבה על דשא ולכן לא תמיד ירצו לקחת חלק באינטראקציות חברתיות ובמשחקים. לעומת תת-תגובתיות – שלרוב מדובר בתינוקות ובילדים שיחוו את הגירוי בעוצמה נמוכה מהרגיל ופחות יהיו מעורים במה שקורה סביבם. אלה הם ילדים שיפלו ולא יכאב להם, לדוגמא.
ישנה קבוצה נוספת של חיפוש חושי – שמדובר בתינוקות ובילדים שיחפשו את הגירויים בתדירות גבוהה מהרגיל וירצו לחזור על אותו הגירוי שוב ושוב (ירצו חיבוקים חזקים, דגדוגים חזקים, יכניסו לפה דברים קשיחים וירצו לנשוך אותם ולהכניס אותם לפה שוב ושוב כמו עץ למשל, יתפלשו בחול, יתגלגלו על הדשא), לעיתים בצורה אגרסיבית ומבלי לנוח לרגע.
ועוד איך! יש סיבה שאומרים לנו לדבר לעובר, לשיר לו, לגעת בבטן עוד בשלב שהוא ברחם. הם קולטים הכל כבר בבטן אז על אחת כמה וכמה, זה חשוב לדבר ולשיר לתינוק שרק מגלה את העולם ואנחנו ה-דמות העיקרית ששם להכיר ולהציג לו את העולם החדש.
יכולה להיות לנו נטייה לחשוב שהם עדיין קטנים ולא מבינים אך זו טעות. גם אם נחפור להם ונשתף אותם ביום שעברנו או מה אנחנו רואות בספר הם קולטים המון! הם לומדים צלילים וטונציה ולאט לאט מבחינים במילים השונות וזה עוזר להם פלאים בהתפתחות הקוגניטיבית והשכלית שלהם, בתקשורת וגם בכישורים החברתיים בהמשך.
גם אם נשחק איתם במשחקים שונים, נכיר להם מרקמים שונים על משטח הפעילות, בדים שונים וכו’, זה תורם כל כך.
ישנם חוגים שונים שמתעסקים בדיוק בזה ובכך תורמים להתפתחות התינוק וחשיפתו לצלילים, מרקמים וכו’ וכך הוא בעצם יכול לתרגל ולהפעיל את חושיו השונים.
נשות מקצוע בתחום הויסות החושי תוכלי למצוא באינדקס ‘ילדתי’:
הימים הראשונים אחרי הלידה, לרוב לא מייצגים שום דבר. הרגע ילדת ואת וגם התינוק שלך, מסתגלים. ההתייחסת לכמה תינוק צריך לישון, לוקחת בחשבון שבימים הראשונים
רק ילדת, את עדיין מחלימה ומתאוששת מהלידה ויש איתך תינוק פצפון שאת דואגת לו ולומדת להכיר אותו. הכל חדש וזה די הגיוני שאין לך באמת
מזל טוב! אחרי שקיננתם, ארגנתם, למדתם והתכוננתם הגיע הרגע הזה : נולד לכם אפרוח חדש ואתם הורים טריים ומאושרים. על אף שהחודשים הראשונים לחייו של
אנחנו לא אוהבות ספאם. לא מעבירות את הפרטים שלך לאף אחד אחר.
הצטרפי לרשימת התפוצה שלנו לקבל עדכונים על כתבות, הטבות והנחות.
